לשון הרע

כתב תביעה קטנה לדוגמה - לשון הרע ברשת חברתית

מישהו כתב עליכם פוסט משמיץ בפייסבוק או באינסטגרם, מאות אנשים כבר ראו את זה, והתחושה היא שאתם חסרי אונים מול מסך. אתם לא. החוק נותן לכם פיצוי של עד 50,000 ש"ח לכל פרסום, בלי צורך להוכיח שהפסדתם אפילו שקל אחד.

מה צריך להוכיח

  • שנאמר עליכם דבר שעונה על הגדרת לשון הרע לפי סעיף 1 לחוק - השפלה בעיני הבריות או פגיעה בעיסוק ובמשלח יד. המבחן אובייקטיבי: לא צריך להוכיח שהמפרסם התכוון לפגוע ולא שנגרם נזק בפועל.
  • שהיה פרסום כמשמעו בסעיף 2(ב)(1) לחוק - שהדבר הגיע לאדם אחד לפחות מלבדכם. פוסט פומבי או פוסט בקבוצה שנצפה על ידי אנשים נוספים הוא פרסום מובהק.
  • שהתוכן מתייחס אליכם באופן מזוהה - בשם, בתמונה, בתיאור או בכל דרך שמאפשרת לקורא הסביר להבין שמדובר בכם.
  • את היקף החשיפה - כמה אנשים ראו, כמה לייקים, תגובות ושיתופים נצברו. ככל שהתפוצה רחבה יותר, כך הפיצוי גבוה יותר.
  • שהטענות שקריות (אם הפרסום מציג עובדות) - כי הגנת אמת הפרסום מטילה על הנתבע את הנטל להוכיח שהדברים נכונים.

הרשימה הזו כללית לעילה. עברו עליה נקודה נקודה וסמנו אילו מהן באמת רלוונטיות לנסיבות שלכם, ומה המסמך שתומך בכל אחת מהן.

אילו ראיות לצרף

  • צילום מסך מלא של הפוסט הפוגע - כשהוא מציג את שם הפרופיל של המפרסם, התאריך, השעה, ומספר הלייקים, התגובות והשיתופים. צלמו לפני שהתוכן נמחק.
  • צילום מסך של מדדי החשיפה - היקף הצפיות, גודל הקבוצה או מספר העוקבים של הפרופיל, כדי לבסס את היקף התפוצה.
  • ראיות שמפריכות את הטענות השקריות - מסמכים, אישורים, התכתבויות או כל דבר שמוכיח שהאמור בפוסט אינו אמת.
  • צילום מסך של פנייתכם למפרסם בבקשה להסיר ולהתנצל, ושל תגובתו (או שתיקתו). זה מחזק את חומרת ההתנהגות ושולל טענת תום לב.
  • דרישה בכתב שנשלחה לנתבע לפני ההגשה - מכתב או הודעה מתועדת שמפרטת את הדרישה להסרה, התנצלות ופיצוי.
  • תיעוד של הנזק - צילומי מסך של תגובות עוינות שהתקבלו בעקבות הפוסט, הודעות מלקוחות או מכרים, או כל ראיה לפגיעה במוניטין או בעיסוק.

לא מספיק לצרף ערימת מסמכים. ליד כל ראיה כדאי לכתוב במשפט אחד מה בדיוק היא מוכיחה - זה מה שהופך רשימת מסמכים לתיק מסודר.

כך נראה כתב תביעה בעילה הזו - הנוסח המלא

הדוגמה מובאת כאן במלואה, בלי חלקים חסומים, בלי הרשמה ובלי מסירת פרטים. השמות, התאריכים והסכומים בדויים ונועדו להמחשה. מה שחשוב ללמוד מכאן הוא המבנה והסדר: כותרת, עובדות ממוספרות, טיעון משפטי, פירוט הסכומים ולבסוף הסעד המבוקש.

בבית משפט לתביעות קטנות ב-xxxxx ת"ק ___________ התובע/ת: xxxxx xxxxx, ת.ז. ___________ כתובת: xxxxx xxxxx, רחוב ___________ טלפון: ___________ | דוא"ל: ___________ - נ ג ד - הנתבע/ת: xxxxx xxxxx, ת.ז. ___________ כתובת: xxxxx xxxxx, רחוב ___________ מהות התביעה: פיצוי בגין פרסום לשון הרע ברשת חברתית. סכום התביעה: 30,000 ש"ח. כתב תביעה העובדות 1. התובע/ת הוא/היא אדם פרטי, תושב/ת xxxxx, העוסק/ת בתחום xxxxx ומנהל/ת עסק עצמאי המבוסס במידה רבה על מוניטין ועל אמון הלקוחות. 2. הנתבע/ת הוא/היא בעל/ת פרופיל פעיל בפייסבוק, ולפרופיל כ-xxxxx חברים ועוקבים. 3. ביום ___________ בשעה ___________ פרסם/ה הנתבע/ת בפייסבוק פוסט פומבי אודות התובע/ת. הפוסט היה גלוי לכלל המשתמשים ברשת, ולא הוגבל לקבוצה סגורה. ציטוט מדויק של הפוסט: "xxxxx xxxxx הוא נוכל שגונב כסף מלקוחות ולא מספק את מה שהתחייב". צילום מסך מלא של הפוסט, הכולל את שם הפרופיל, התאריך, השעה ומספר התגובות והלייקים - מצורף ומסומן נספח א'. 4. תוך שלושה ימים בלבד צבר הפוסט כ-xxxxx לייקים, כ-xxxxx תגובות וכ-xxxxx שיתופים. בהתבסס על מדדי החשיפה של הפלטפורמה ועל גודל הפרופיל, נחשפו לפרסום למעלה מ-xxxxx אנשים. תדפיס מדדי החשיפה מצורף ומסומן נספח ב'. 5. הפוסט כולל ייחוסים שקריים לחלוטין, ובכללם: התובע/ת "נוכל", "גונב כסף מלקוחות" ו"אינו מספק את מה שהתחייב". טענות אלה שקריות מיסודן. התובע/ת מעולם לא נטל/ה כספים שלא כדין, וכל התחייבויותיו/ה ללקוחות קוימו במלואן. ראיות מפריכות - קבלות, חשבוניות ואישורי מסירה - מצורפות ומסומנות נספח ג'. 6. ביום ___________ פנה/תה התובע/ת אל הנתבע/ת בהודעה פרטית וביקש/ה להסיר את הפוסט ולפרסם התנצלות. הנתבע/ת התעלם/ה מן הפנייה והוסיף/ה תגובות פוגעניות נוספות מתחת לפוסט. תיעוד הפנייה והתגובות מצורף ומסומן נספח ד'. 7. ביום ___________ נשלחה אל הנתבע/ת דרישה בכתב להסרת הפרסום, לפרסום התנצלות ולתשלום פיצוי. הדרישה לא נענתה. העתק הדרישה מצורף ומסומן נספח ה'. 8. נכון למועד הגשת כתב תביעה זה, הפוסט עדיין זמין ברשת וגלוי לציבור. הפרסום גרם לתובע/ת פגיעה קשה במוניטין, לרבות פניות עוינות מצד מכרים ואובדן לקוחות. הטיעון המשפטי 9. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע, בין היתר, כדבר שפרסומו עלול (1) להשפיל אדם בעיני הבריות; וכן (3) לפגוע באדם במשרתו, בעסקו או במשלח ידו. המבחן הוא אובייקטיבי - אין צורך להוכיח כוונה לפגוע ואין צורך להוכיח נזק בפועל. 10. סעיף 2(ב)(1) לחוק מגדיר "פרסום" כדבר שהגיע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע, בכל דרך שהיא. פוסט פומבי בפייסבוק שנצפה על ידי אלפי אנשים מהווה פרסום מובהק. 11. כפי שנקבע בת"ק (אילת) 51238-11-24 אקלר נ' אייזיק (13.08.2025, השופט סמי ישראל, נפסקו 17,500 ש"ח), בתביעות קטנות בעילת לשון הרע נקבע הפיצוי לפי תפוצת הפרסום, חומרת הפגיעה וכוונת הנתבע. במקרה דנן החשיפה הרחבה מצדיקה פיצוי גבוה. 12. כפי שנקבע בת"ק (ראשון לציון) 68331-05-18 שרון נ' שדה (12.12.2018, השופט יניב ירמיהו, נפסקו 9,500 ש"ח), פרסום ברשת חברתית המתאר אדם כחסר יושרה מהווה לשון הרע, והגנת האמת מחייבת הוכחת אמיתות הטענות המרכזיות ולא רק פרטי לוואי. 13. כפי שנקבע בת"ק (תל אביב) 22793-03-22 נחמיאס נ' דוברונראבוב (13.07.2022, השופטת נעמה ניר, נפסקו 2,500 ש"ח), פרסום פוגעני בקבוצות רשת חברתית מהווה לשון הרע, והפיצויים נועדו לפצות, להעניש ולהרתיע, ואין הכרח להוכיח נזק ספציפי. 14. סעיף 7א(ב) לחוק מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 50,000 ש"ח לכל פרסום. סעיף 7א(ד) קובע כי כל פרסום מהווה עילה נפרדת, כך שהפוסט המקורי לצד השיתופים והתגובות החוזרות מקימים ריבוי עילות. 15. הנתבע/ת לא יוכל/תוכל להיבנות מהגנות החוק: א. הגנת הבעת דעה (סעיף 15) חלה רק על דעה המבוססת על עובדות נכונות ומבוטאות. כינויי גנאי כגון "נוכל" ו"רמאי" אינם בגדר ביקורת לגיטימית. ב. הגנת אמת הפרסום (סעיף 14) מטילה על הנתבע/ת את הנטל להוכיח את אמיתות הטענות ואת קיומו של עניין ציבורי. הטענות הוכחו כשקריות (נספח ג'). ג. טענת "בלהט הרגע" אינה חלה על פרסום בכתב, שכן פרסום פוסט מצריך זמן חשיבה ועריכה. 16. הפרסום מהווה גם פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. פירוט הסכומים 17. סכום התביעה הכולל עומד על 30,000 ש"ח, ומורכב כדלקמן: א. פיצוי לפי סעיף 7א(ב) ללא הוכחת נזק (עד 50,000 ש"ח לפרסום): 18,000 ש"ח. ב. בגין ריבוי פרסומים - שיתופים ותגובות חוזרות: 6,000 ש"ח. ג. פגיעה במוניטין ובמשלח היד: 3,000 ש"ח. ד. עגמת נפש: 2,500 ש"ח. ה. הוצאות משפט: 500 ש"ח. הסמכות 18. לבית המשפט הנכבד הסמכות העניינית לדון בתביעה זו בהיותה בגדר תביעה קטנה, וסכומה אינו עולה על התקרה הקבועה בדין. הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה בהיות מקום מגורי הנתבע/ת ומקום ביצוע העוולה בתחום שיפוטו. הצהרה 19. התובע/ת מצהיר/ה כי לא הגיש/ה במהלך השנה החולפת יותר מחמש תביעות בבית משפט לתביעות קטנות, והכל בהתאם לדין. הסעד המבוקש 20. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד: א. לחייב את הנתבע/ת לשלם לתובע/ת פיצוי בסך 30,000 ש"ח. ב. ליתן צו לפי סעיף 9(א)(2) לחוק המורה לנתבע/ת להסיר לאלתר את הפרסום ולפרסם התנצלות בולטת באותה פלטפורמה ובמתכונת דומה לפרסום המקורי. ג. לחייב את הנתבע/ת בהוצאות המשפט. _______________________ חתימת התובע/ת נספחים: נספח א' - צילום מסך מלא של הפוסט. נספח ב' - תדפיס מדדי החשיפה. נספח ג' - ראיות מפריכות. נספח ד' - תיעוד הפנייה והתגובות. נספח ה' - דרישה בכתב.

ההעתקה חופשית, בלי הרשמה ובלי מסירת פרטים. הדביקו בקובץ וורד או במסמכי גוגל, והחליפו כל פרט בעובדות שלכם.

איך להשתמש בדוגמה הזו נכון

אל תעתיקו את הנוסח כמו שהוא. בית המשפט בוחן את ההתאמה לעובדות שלכם: תאריכים, סכומים, מה נאמר ומתי, ואילו סעיפי חוק באמת חלים על המקרה. קחו מכאן את השלד ואת סדר הדברים, והחליפו כל פרט בעובדות שלכם. אם סעיף או תקדים שמופיעים כאן לא מתאימים לסיפור שלכם, עדיף להשמיט אותם מאשר להשאיר אותם.

טעויות נפוצות שמפילות תביעות כאלה

  • לא מצלמים בזמן. הפוסט נמחק כשהתובע כבר בבית המשפט, ובלי צילום מסך מתוארך שמראה את שם הפרופיל ומספר התגובות - אין ראיה שהפרסום התקיים ומה היה היקפו. צלמו ביום הראשון.
  • מגדירים סכום נמוך מדי או תובעים כפרסום אחד. סעיף 7א(ד) קובע שכל פרסום הוא עילה נפרדת - פוסט, ושיתופים, ותגובות חוזרות יכולים להיחשב ריבוי עילות. תובע שמאחד הכל לפרסום אחד מוותר מראש על חלק מהפיצוי.
  • לא מתעדים את היקף החשיפה. הפסיקה קובעת שהתפוצה, החומרה ומספר הנחשפים הם פקטורים מכריעים בגובה הפיצוי. תובע שלא מציג כמה אנשים ראו - מקבל פיצוי נמוך.
  • מתבלבלים בין הבעת דעה מותרת לבין השמצה. כינויי גנאי כמו נוכל או רמאי אינם ביקורת מוגנת. אבל תובע שלא יודע להסביר לבית המשפט למה זו אינה דעה לגיטימית - עלול להיתקל בהגנת סעיף 15 ולהפסיד.

בשורה תחתונה: לשון הרע ברשת חברתית היא אחת מעילות התביעה הקטנה הפשוטות להוכחה - כל עוד יש בידיכם צילומי מסך מתוארכים ותיעוד של היקף החשיפה. החוק נותן פיצוי של עד 50,000 ש"ח לכל פרסום, בלי צורך להוכיח נזק כספי בפועל. הנוסח שלמעלה הוא דוגמה גנרית להמחשה. את הסכום, הראיות והטיעון צריך להתאים בדיוק למקרה שלכם - והכלי עוזר לכם לעשות בדיוק את זה.

אין באמור ייעוץ משפטי. הדוגמה כללית להמחשה בלבד, עם שמות וסכומים בדויים. סעיפי החוק ופסקי הדין המצוטטים אמיתיים ומאומתים, אך כתב תביעה אמיתי חייב להיבנות לפי העובדות המדויקות של המקרה שלכם, והאחריות על השימוש בו היא של המשתמש בלבד.

יש לכם שאלה על המקרה שלכם?

בקבוצת הפייסבוק החינמית אפשר לשאול, לקרוא מה עשו אנשים שהתמודדו עם מצב דומה, ולהתייעץ לפני שמגישים. ההשתתפות ללא תשלום.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוקבחינם, בלי הרשמהנפתח בחלון חדש

הצטרפו לקהילה ועקבו אחרינו

פסקי דין אמיתיים מבתי המשפט לתביעות קטנות, מוסברים בשפה פשוטה, ומקום לשאול על מקרה ספציפי

אינסטגרם - @ezsuit_ פייסבוק - EZSUIT