הודעות ספאם ופרסומת

כתב תביעה קטנה על הודעות ספאם ופרסומת - נוסח לדוגמה שאפשר ללמוד ממנו

כל SMS, מייל או הודעת וואטסאפ פרסומית שקיבלתם בלי שהסכמתם שווה עד 1,000 ש"ח - בלי שאתם צריכים להוכיח שנגרם לכם נזק. הבעיה: רוב האנשים מוחקים את ההודעות, ובלי הצילומים אין תביעה.

מה צריך להוכיח

  • שקיבלתם דבר פרסומת (SMS / מייל / וואטסאפ / הודעה קולית אוטומטית) מהנתבעת - מוכיחים בצילום מסך של כל הודעה עם תאריך, שעה ופרטי השולח.
  • שלא נתתם הסכמה מפורשת מראש. שימו לב: לפי סעיף 30א(ז)(1) לחוק התקשורת נטל ההוכחה שהייתה הסכמה מוטל על החברה השולחת, לא עליכם - אתם רק צריכים להצהיר שלא נרשמתם ולא אישרתם.
  • את מספר ההודעות המדויק - כל הודעה היא עוולה נפרדת ועילת פיצוי עצמאית, ולכן ריכוז הודעות בטבלה מסודרת הוא קריטי לסכום התביעה.
  • שביקשתם הסרה (אם ביקשתם) ושההודעות המשיכו למרות זאת - הודעות שנשלחו לאחר בקשת הסרה זוכות לפיצוי מוגדל.
  • שפעלתם בתום לב - פניתם מוקדם ולא 'אגרתם' עשרות הודעות במכוון כדי לנפח את התביעה.

הרשימה הזו כללית לעילה. עברו עליה נקודה נקודה וסמנו אילו מהן באמת רלוונטיות לנסיבות שלכם, ומה המסמך שתומך בכל אחת מהן.

אילו ראיות לצרף

  • צילום מסך של כל הודעה בנפרד, כשרואים בו את תוכן הפרסומת, שם/מספר השולח, ותאריך ושעה. אל תסתפקו בצילום קבוצתי - צלמו כל הודעה כך שהחותמת ברורה.
  • טבלת הודעות מרכזת: עמודה לכל אחד מ - תאריך, שעה, מספר/כתובת השולח, תוכן ההודעה בקצרה, והאם הייתה אפשרות הסרה בהודעה. הטבלה היא נספח שבתי המשפט אוהבים.
  • צילום בקשת ההסרה ששלחתם (תשובת 'הסר', מייל, או פנייה באתר) עם תאריך - זה מה שהופך הודעות המשך לפיצוי מוגדל.
  • העתק של דרישה בכתב ששלחתם לחברה לפני הגשת התביעה (מכתב התראה) - מראה שנתתם הזדמנות לתקן ומחזק את תום הלב שלכם.
  • הוכחה שהשולח הוא הנתבעת: אם ההודעה מכילה קישור, שם מותג או מספר, שמרו צילום שמקשר בין ההודעה לחברה הנתבעת ולח.פ. שלה (חיפוש ברשם החברות).

לא מספיק לצרף ערימת מסמכים. ליד כל ראיה כדאי לכתוב במשפט אחד מה בדיוק היא מוכיחה - זה מה שהופך רשימת מסמכים לתיק מסודר.

כך נראה כתב תביעה בעילה הזו - הנוסח המלא

הדוגמה מובאת כאן במלואה, בלי חלקים חסומים, בלי הרשמה ובלי מסירת פרטים. השמות, התאריכים והסכומים בדויים ונועדו להמחשה. מה שחשוב ללמוד מכאן הוא המבנה והסדר: כותרת, עובדות ממוספרות, טיעון משפטי, פירוט הסכומים ולבסוף הסעד המבוקש.

בבית משפט לתביעות קטנות ת"ק ___________ בxxxxx התובע: xxxxx xxxxx ת.ז. ___________ מרחוב xxxxx xxxxx, xxxxx טל: ___________ דוא"ל: ___________ - נ ג ד - הנתבעת: xxxxx xxxxx בע"מ ח.פ. ___________ xxxxx xxxxx (כתובת המשרד הרשום) טל: ___________ מהות התביעה: כספית - פיצוי סטטוטורי בגין הודעות פרסומת ללא הסכמה. סכום התביעה: 12,500 ש"ח. כתב תביעה 1. התובע הינו אדם פרטי, תושב xxxxx (להלן: "התובע"). 2. הנתבעת הינה חברה מסחרית העוסקת בשיווק ישיר ומכירת מוצרי צריכה, השולחת הודעות פרסומת בכמויות גדולות ללקוחות פוטנציאליים (להלן: "הנתבעת"). 3. התובע לא נתן מעולם "הסכמה מפורשת מראש" לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת, כהגדרתם בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982. התובע לא נרשם לרשימת תפוצה של הנתבעת, לא השאיר פרטים במקום שמאפשר שיווק ישיר, ולא סימן תיבת סימון המאשרת קבלת פרסום. 4. על אף האמור, החל מיום 3.2.2026 קיבל התובע הודעות פרסומת בלתי מוסכמות מהנתבעת, במספר כולל של 18 הודעות, ב-SMS. ההודעות כללו קידום מבצעים ומוצרים של הנתבעת. צילומי כל ההודעות עם חותמת זמן ושולח מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומנים נספח א'. 5. טבלת הודעות מלאה מצ"ב ומסומנת נספח ב', והיא כוללת: תאריך ושעה של כל הודעה, מספר השולח, תוכן ההודעה בקצרה, והאם הייתה הודעת הסרה זמינה. 6. ביום 10.2.2026, לאחר קבלת 6 הודעות, שלח התובע לנתבעת בקשת הסרה מפורשת באמצעות תשובת "הסר" כמצוין בהודעה. צילום בקשת ההסרה מצ"ב ומסומן נספח ג'. 7. חרף בקשת ההסרה המפורשת, הנתבעת המשיכה לשלוח הודעות פרסומת לתובע. בסך הכל, הנתבעת שלחה 12 הודעות פרסומת לאחר בקשת ההסרה - הפרה חמורה ומחמירה של החוק שמצדיקה פיצוי מוגדל. 8. ביום 5.3.2026 שלח התובע דרישה בכתב רשמית לנתבעת, שכללה: פירוט ההודעות שהתקבלו, דרישה להפסיק מיידית את שליחת ההודעות, ודרישה לתשלום פיצוי. על אף הדרישה, הנתבעת לא השיבה ולא הפסיקה לשלוח. העתק הדרישה מצ"ב ומסומן נספח ד'. 9. התובע פעל בתום לב לאורך כל הדרך: פנה לנתבעת מוקדם, ביקש הסרה ברגע שהבין שמדובר בפרסומת חוזרת, ולא "צבר" הודעות במכוון. התביעה הזו אינה ציד פיצויים אלא הגנה על זכות בסיסית להגנה מפני פרסום לא רצוי. הטיעון המשפטי 10. סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, קובע באופן חד-משמעי כי לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען. זוהי הוראת חוק ברורה שהנתבעת הפרה במישרין. 11. סעיף 30א(ז)(1) לחוק קובע את נטל ההוכחה, ולפיו מקום שבו שוגר דבר פרסומת, על המפרסם מוטל נטל הראיה לגבי קיומה של הסכמה מראש. הנטל להוכיח הסכמה מפורשת מוטל כולו על הנתבעת - לא על התובע. 12. כפי שנקבע בת"ק (ראשון לציון) 54963-01-16 לוי נ' סמייל טלקום, נטל הוכחת ההסכמה לקבלת הודעות פרסומת מוטל על החברה השולחת, והודעות שנשלחו לאחר בקשת הסרה זוכות לפיצוי מוגדל. במקרה דנן, הנתבעת לא תוכל להציג הסכמה מפורשת, ולא תוכל להסביר את המשך השליחה לאחר בקשת ההסרה. 13. סעיף 30א(י)(1) לחוק התקשורת מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק בסך עד 1,000 ש"ח לכל הודעה. ברע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב הוטל נקבע כי הפיצוי נועד להרתיע ולא רק לפצות, ובית המשפט העליון אישר מדיניות של פיצוי הרתעתי. בתי המשפט פוסקים לעיתים קרובות סכומים של 500-1,000 ש"ח לכל הודעה. 14. לצרכי פיצוי, נהוג להחיל פיצוי מוגדל להודעות שנשלחו לאחר בקשת הסרה. ת"ק (רמלה) 58079-09-19 לרר נ' סלקום פסק פיצוי של 5,900 ש"ח על 50 הודעות - בממוצע מעל 100 ש"ח להודעה, עם הגדלה משמעותית להודעות לאחר הסרה. 15. כל הודעה מהווה עוולה נפרדת ועילה עצמאית. ריבוי ההודעות לא רק מגדיל את הפיצוי הכולל אלא גם משקף חומרה מיוחדת של ההפרה וצורך בהרתעה אפקטיבית. 16. חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979, ס' 1 - הנתבעת הפיקה טובת הנאה כלכלית משליחת הודעות פרסומת שמטרתן הגדלת המכירות. ההתעשרות הזו נעשתה תוך פגיעה בפרטיותו של התובע ובאוטונומיה שלו, ולכן יש להשיבה. 17. הפרה של חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, ס' 2(1) - פלישה לרשות הפרט של התובע באמצעות שליחת הודעות לא רצויות לטלפון הפרטי. 18. לבית משפט נכבד זה סמכות עניינית לדון בתביעה לאור מהותה הכספית וסכומה, וסמכות מקומית לנוכח מקום מגורי התובע. 19. התובע מצהיר שלא הגיש בשנה האחרונה יותר מחמש תביעות בבית משפט נכבד זה. פירוט הסכומים 20. לאור האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 12,500 ש"ח כמפורט להלן: א. פיצוי בגין 6 הודעות טרם בקשת הסרה × 700 ש"ח: 4,200 ש"ח ב. פיצוי בגין 12 הודעות לאחר בקשת הסרה × 1,000 ש"ח: 12,000 ש"ח (פיצוי מוגדל) ג. פגיעה באוטונומיה ובפרטיות: 1,000 ש"ח ד. פיצוי בגין עגמת נפש ובזבוז זמן: 800 ש"ח ה. הוצאות משפט (אגרה): 125 ש"ח סה"כ (מעוגל לתקרת התביעה): 12,500 ש"ח 21. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבעת לדין ולחייבה לשלם לתובע את סכום התביעה הנ"ל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, ובצירוף הוצאות משפט. כמו כן, מתבקש בית המשפט להורות לנתבעת להפסיק לאלתר כל שליחת הודעות פרסומת לתובע ולמחוק את פרטי הקשר שלו ממאגריה. ______________ xxxxx xxxxx התובע תאריך: _________ נספחים: א. צילומי כל ההודעות עם חותמת זמן ושולח ב. טבלת הודעות מלאה (תאריך, שעה, שולח, תוכן, אפשרות הסרה) ג. צילום בקשת ההסרה ד. דרישה בכתב לפני הגשת תביעה

ההעתקה חופשית, בלי הרשמה ובלי מסירת פרטים. הדביקו בקובץ וורד או במסמכי גוגל, והחליפו כל פרט בעובדות שלכם.

איך להשתמש בדוגמה הזו נכון

אל תעתיקו את הנוסח כמו שהוא. בית המשפט בוחן את ההתאמה לעובדות שלכם: תאריכים, סכומים, מה נאמר ומתי, ואילו סעיפי חוק באמת חלים על המקרה. קחו מכאן את השלד ואת סדר הדברים, והחליפו כל פרט בעובדות שלכם. אם סעיף או תקדים שמופיעים כאן לא מתאימים לסיפור שלכם, עדיף להשמיט אותם מאשר להשאיר אותם.

טעויות נפוצות שמפילות תביעות כאלה

  • מחיקת ההודעות. בלי צילומי המסך אין ראיה ואין תביעה - זו הטעות מספר אחת. צלמו לפני שאתם מוחקים, כולל את חותמת הזמן.
  • 'אגירת' הודעות בכוונה. מי שממתין בשקט וצובר עשרות הודעות כדי לתבוע יותר - נתפס כצייד פיצויים ומקבל פחות. בת"ק (נתניה) 62213-02-16 דניאל נ' לוח פוקוס נפסקו 20 ש"ח בלבד להודעה במקום 50, בגלל צבירה מכוונת. פנו לבקשת הסרה אחרי ההודעה הראשונה.
  • תביעה נגד הישות הלא נכונה. צריך לתבוע את החברה המפרסמת עם שמה המדויק וח.פ. מרשם החברות - לא את פלטפורמת השליחה או שם מותג שיווקי שאינו ישות משפטית.
  • דרישת סכום מנופח בלי בסיס. לתבוע 1,000 ש"ח על כל הודעה כברירת מחדל, כולל הודעות ראשונות לפני בקשת הסרה, נראה חמדני. פרטו נכון: הודעות טרם הסרה בטווח 500-1,000 ש"ח, והודעות לאחר הסרה בפיצוי המוגדל.

בשורה תחתונה: תביעת ספאם היא אחת מעילות התביעות הקטנות הפשוטות והרווחיות ביותר: פיצוי עד 1,000 ש"ח להודעה בלי צורך להוכיח נזק, ונטל ההוכחה שהייתה הסכמה מוטל על החברה ולא עליכם. אבל הנוסח לדוגמה למעלה הוא מקרה גנרי - מספר ההודעות שלכם, מועד בקשת ההסרה, אופן השליחה ותום הלב שלכם קובעים אם תקבלו את הפיצוי המוגדל או שתיתפסו כציידי פיצויים ותקבלו פרוטות. בעזרת הכלי אתם מתאימים את הנוסח, מפרטים נכון את הסכומים ומזהים את הנתבעת המדויקת על בסיס הפרטים שלכם.

אין באמור ייעוץ משפטי. הדוגמה כללית להמחשה בלבד, עם שמות וסכומים בדויים. סעיפי החוק ופסקי הדין המצוטטים אמיתיים ומאומתים, אך כתב תביעה אמיתי חייב להיבנות לפי העובדות המדויקות של המקרה שלכם, והאחריות על השימוש בו היא של המשתמש בלבד.

יש לכם שאלה על המקרה שלכם?

בקבוצת הפייסבוק החינמית אפשר לשאול, לקרוא מה עשו אנשים שהתמודדו עם מצב דומה, ולהתייעץ לפני שמגישים. ההשתתפות ללא תשלום.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוקבחינם, בלי הרשמהנפתח בחלון חדש

הצטרפו לקהילה ועקבו אחרינו

פסקי דין אמיתיים מבתי המשפט לתביעות קטנות, מוסברים בשפה פשוטה, ומקום לשאול על מקרה ספציפי

אינסטגרם - @ezsuit_ פייסבוק - EZSUIT