אילו עמלות נחשבות "לא חוקיות"
לא כל עמלה גבוהה היא לא חוקית - אבל יש מקרים מובהקים שבית המשפט פוסל שוב ושוב:
- עמלה שלא הוסכמה מראש בכתב או בהסכם פתיחת חשבון
- עמלה שחורגת מהתעריפון הרשמי של הבנק (שחייב להיות מפורסם)
- עמלה כפולה על אותה פעולה (העברה זוכתה גם כ"פעולה" וגם כ"שירות")
- עמלת ניהול חשבון על חשבון לא פעיל מעבר לתקופה שהותרה
- עמלה שעוברת את התקרה שקבע נגיד בנק ישראל בכללים ספציפיים
- עמלת "טיפול בחריגה" כשהבנק עצמו אישר את החריגה
הדרך לבדוק מהר
בקש מהבנק "דף תעריפון בתוקף" ליום שהעמלה נגבתה. הצלב מול דף החשבון. כל סטייה היא עילה. גם אם הבנק "מתנצל" - שמור את המייל, זאת הודאה.
איזה חוקים חלים
חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 - סעיף 3 אוסר על הטעיה. סעיף 5א מחייב גילוי נאות של כל העמלות לפני הפעולה. סעיף 9א מסמיך את נגיד בנק ישראל לקבוע תקרות לעמלות מסוימות, ובנק שגובה מעבר - מפר את החוק.
כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008 - מגדירים בדיוק אילו עמלות מותרות ובאיזה גובה. כל עמלה שלא מופיעה ברשימה הסגורה - אסורה.
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 - הסכם פתיחת החשבון והתעריפון הם חוזה. גבייה החורגת מהם היא הפרת חוזה, וסעיף 10 לחוק מזכה את הנפגע בפיצוי על הנזק שנגרם לו עקב ההפרה. אם ההתנהלות גרמה גם נזק שאינו ממוני, סעיף 13 לאותו חוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי גם בעדו, לפי שיקול דעתו.
חשוב לדעת: חוק הגנת הצרכן לא חל על הבנק
סעיף 39(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, קובע במפורש שהוראות החוק לא יחולו על שירות הניתן בידי תאגיד בנקאי. לכן אין להסתמך מול הבנק על סעיפים מחוק הגנת הצרכן, ובכלל זה על הפיצוי לדוגמה שבסעיף 31א. ההסדר החל על יחסי בנק ולקוח הוא חוק הבנקאות (שירות ללקוח) והכללים שמכוחו.
מה אפשר לדרוש
1. החזר כל העמלות שנגבו שלא כדין - מצטבר על כל התקופה שאפשר להוכיח (לרוב 7 שנים אחורה, על פי תקופת ההתיישנות).
2. ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית מיום הגבייה ועד יום התשלום בפועל.
3. עוגמת נפש - לפי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גם על נזק שאינו ממוני, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. פסיקה אופיינית 1,000-5,000 ש"ח, תלוי באורך ההתנהלות וכמה פניות נדרשו עד לתשובה.
4. נזק נוסף שנגרם בפועל - לפי סעיף 10 לאותו חוק, למשל חריגה מהמסגרת שנוצרה בגלל הגבייה והריביות שנגבו בעקבותיה. את הנזק הזה צריך להוכיח במסמכים. פיצוי לדוגמה בלי הוכחת נזק לפי חוק הגנת הצרכן אינו רלוונטי מול בנק, כאמור בסעיף 39(1) לאותו חוק.
דרך הפנייה הנכונה לפני בית משפט
לבנקים יש נוהל פנים-בנקאי לתלונות. דורש מהם בכתב:
- פנייה לנציב תלונות הציבור של הבנק (כל בנק חייב למנות נציב, התשובה תוך 21 יום)
- אם הסירוב לא משכנע - פנייה לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. הם לא יחייבו את הבנק להחזיר אבל יחקרו ויפרסמו ממצאים
- במקביל לשלב 2 (או אחריו) - מכתב התראה לפני תביעה
- אם הבנק עדיין לא משלם - תביעה לבית משפט לתביעות קטנות (עד 39,900 ש"ח)
למה הליך הפנים-בנקאי משנה
בית המשפט אוהב לראות שניסית קודם דרך הנציב. גם אם הוא דחה, התשובה שלו היא ראיה - והדחייה הרשמית מחזקת את התביעה שלך.
מה צריך לאסוף
תיק לדיון - רשימת מסמכים
- הסכם פתיחת חשבון או הסכם תנאי שירות שהיה בתוקף
- תעריפון העמלות הרשמי של הבנק לתאריך הגבייה
- דפי חשבון עם פירוט העמלות שנגבו
- חישוב מסודר: לפי תאריך, סוג עמלה, סכום, וטעם לכך שזו עמלה שלא כדין
- תכתובת עם הבנק (פניות לבנק, נציב התלונות, פניות לבנק ישראל)
- מכתב ההתראה ותשובת הבנק (או חוסר תשובה)
רוצים להתייעץ?
המידע בדף זה הוא כללי ולא תחליף לייעוץ משפטי אישי. השירות מיועד לגילאי 18+.
בדקו את עצמכם
בדקו את עצמכם
4 שאלות · תשובה שגויה = לא סוף העולם, אלא הזדמנות ללמוד
לפי המאמר, האם אפשר להסתמך מול הבנק על הפיצוי לדוגמה שבחוק הגנת הצרכן?
לפי המאמר, מהי הפסיקה האופיינית לעוגמת נפש בתביעות מסוג זה?
לפי המאמר, תוך כמה זמן חייב נציב תלונות הציבור של הבנק להשיב לפנייה?
לפי המאמר, מהו סכום התביעה המרבי בבית משפט לתביעות קטנות?
מידע כללי להעשרה בלבד, לא ייעוץ משפטי ולא הבטחה לתוצאה. כל מקרה נבחן לפי הנסיבות והראיות שלו ולפי שיקול דעת בית המשפט.
אז מה עושים עכשיו
שלושה צעדים מעשיים שאפשר לעשות היום, וקהילה לשאול בה כשנתקעים.
נתקעתם בשאלה ספציפית? בקהילה מפרסמים פסקי דין אמיתיים בשפה פשוטה, ואפשר לתאר מקרה ולקבל כיוונים.