חויבתם ביתר? כך מחזירים את הכסף - ועוד

צילום מסך של עמוד התשלום כולל המחיר שהוצג בזמן הרכישה - לפני שלוחצים "שלם". אם היה מנוי - עותק מתנאי המנוי כפי שהוצגו. אם היה חוזה - העותק החתום.

1. 1
   צלמו את עמוד התשלום

   לפני לחיצה - כולל המחיר, ההנחות, והסה"כ

2. 2
   שמרו תנאי מנוי

   עותק מהאתר כפי שנראה בזמן ההרשמה

3. 3
   שמרו אישורי עסקה

   מייל אישור + SMS אישור = תיעוד כפול

תדפיס מחברת האשראי שמראה את החיוב בפועל - שם בית העסק, תאריך, וסכום. אם מדובר בחיוב חודשי שנמשך לאחר ביטול - תדפיס של כל החיובים לאחר תאריך הביטול.

חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיף 17ב(ד) (חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב): "המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור."

לפני תביעה, מנסים לפנות לחברת האשראי בבקשת חזרת חיוב (chargeback). זהו הליך פנימי שמאפשר לבטל עסקה שבוצעה בנסיבות לא תקינות.

1. 1
   שלחו מייל לחנות

   פירוט ההפרש + ראיות + דרישה להחזר תוך 7 ימים

2. 2
   שלחו מכתב התראה

   אם לא ענו - מכתב רשמי עם פירוט מלא ודרישה

3. 3
   הגישו תביעה

   אם לא הוחזר הכסף

בתביעה: מה סוכם, מה חויב, ההפרש, כל פנייה לעסק, ותגובת העסק.

פיצוי לדוגמה, כלומר פיצוי בלי הוכחת נזק, אינו נלווה אוטומטית לכל חיוב יתר. סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, מונה רשימה סגורה של הפרות שרק בגינן בית המשפט רשאי לפסוק אותו, עד 10,000 ש"ח. מבין סוגי חיוב היתר הנפוצים, אלה שנמצאים ברשימה הם:

• בחנות, כשבקופה נגבה מחיר גבוה מהמחיר שהוצג על המוצר, והעוסק סירב לחייב לפי המחיר שהוצג כנדרש בסעיף 17ב(ד) - סעיף 31א(א)(5).
• בעסקה מתמשכת, כשהעוסק המשיך לחייב אחרי שנמסרה הודעת ביטול - סעיף 31א(א)(2ב).
• בעסקה לתקופה קצובה, כשהעוסק המשיך לחייב אחרי מועד סיום העסקה - סעיף 31א(א)(2א).
• בעסקה מתמשכת, כשהעוסק גבה סכום עודף ולא השיב אותו כנדרש בסעיף 13ד1 - סעיף 31א(א)(2ב1).

לפני שתובעים פיצוי לדוגמה חובה לשלוח לעוסק בקשה בכתב, לרבות במייל, לפי סעיף 31א(ב). בכל שאר סוגי חיוב היתר - למשל מחיר שונה ממה שסוכם באתר, עמלה שלא גולתה או עיגול לרעת הצרכן - התביעה היא על ההפרש בפועל, על ריבית והצמדה, ועל נזק נוסף שנגרם, לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.