תביעת פיצויי פיטורים בלי עורך דין

סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע שמי שעבד שנה רצופה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ופוטר - זכאי לפיצויי פיטורים. שיעור הפיצויים לפי סעיף 12 לחוק הוא שכר חודש לכל שנת עבודה לעובד במשכורת חודשית, ושכר שבועיים לכל שנה לעובד בשכר.

חלק יחסי של שנה מזכה בפיצויים יחסיים. גם הפסקות מסוימות (חופשה, מחלה, שירות מילואים, חופשת לידה) אינן פוגעות ברציפות לפי סעיף 2.

סעיף 11(א) לחוק קובע שעובד שהתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך - רואים את ההתפטרות כפיטורים, והוא זכאי לפיצויים מלאים.

הפסיקה הכירה במקרים רבים כעילה להתפטרות בדין מפוטר: אי-תשלום שכר חוזר, הלנת שכר שיטתית, אי-העברת הפרשות פנסיוניות לאורך זמן (ראו סעש 27646-07-19 ברנבאום נ' עובדיה פיק קריכלי), הורדה בשכר חד-צדדית, שינוי מהותי בתפקיד, הטרדה במקום העבודה, וגם פגיעה משמעותית בזכויות סוציאליות.

סעיפים נוספים שבהם התפטרות נחשבת כפיטורים: מצב בריאות לקוי של העובד או בן משפחה (סעיף 6), הורה שמתפטר תוך 9 חודשים מהלידה כדי לטפל בילד (סעיף 7), העתקת מקום מגורים בנסיבות מסוימות (סעיף 8), הגעה לגיל פרישה (סעיף 11(ה)).

סעיף 20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע שהמועד לתשלום פיצויי פיטורים הוא בדרך כלל יום הפסקת יחסי העבודה. אם הפיצויים לא שולמו תוך 15 יום מהמועד - הם נחשבים מולנים.

פיצויי ההלנה גבוהים: הפרשי הצמדה לכל התקופה, בתוספת 20% על הסכום הכולל לכל חודש שבו לא שולמו. בית הדין מוסמך להפחית את ההלנה בנסיבות של חילוקי דעות אמיתיים בדבר עצם הזכות או המועד.

תביעת פיצויי פיטורים מוגשת לבית הדין האזורי לעבודה (לא לבית משפט לתביעות קטנות). אם סכום התביעה אינו עולה על 40,700 ש"ח (נכון ל-2026) - היא נדונה בדרך של דיון מהיר לפי סעיף 31 לחוק בית הדין לעבודה.

הדיון המהיר נועד להכרעה צודקת ומהירה: אין קדם משפט, בית הדין אינו כפוף לסדרי הדין, והדיון מסתיים לרוב ביום אחד. עובד שתובע שכר או זכויות עבודה פטור בדרך כלל מאגרה. ההגשה היא פיזית במזכירות אחד מחמשת בתי הדין האזוריים (ת"א, ירושלים, חיפה, באר שבע, נצרת).