חברה שולחת הודעות אחרי בקשת הסרה - מה לתבוע

סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 מגדיר חובה כפולה על מי שמשגר דבר פרסומת: ראשית, לקבל הסכמה מפורשת מראש; שנית, לאפשר לנמען להסיר את עצמו מרשימת הדיוור בכל רגע נתון. ברגע שהנמען מודיע על רצונו להסיר את עצמו - בכל אמצעי סביר, כולל הקלקה על "הסר" בהודעה עצמה, מענה לוואטסאפ, או מייל בכתב - חובה על המפרסם להפסיק את השליחה לאלתר.

הודעה ששוגרה לאחר בקשת הסרה היא לא רק הפרה של סעיף 30א - היא הפרה מודעת. החברה ידעה שהנמען לא רוצה לקבל פרסומות, ושלחה בכל זאת. בתי המשפט לתביעות קטנות רואים בכך נסיבה מחמירה, ובמקרים כאלה הפיצוי נוטה להתקרב לתקרת ה-1,000 ש"ח להודעה, ולא להישאר בטווח האופייני של 200-500 ש"ח.

הראיה הקריטית בתיק כזה היא ההוכחה שבקשת ההסרה אכן נשלחה ונקלטה אצל החברה. אם השתמשתם בקישור "הסר" שמופיע בהודעה - צלמו מסך אחרי הלחיצה (לרוב מופיע אישור "הוסרת בהצלחה" או דומה). אם השבתם לכתובת המייל של החברה - שמרו עותק של המייל היוצא עם חותמת הזמן והכתובת.

האפשרות החזקה ביותר היא מייל רשמי עם אישור קריאה (read receipt), או הודעה דרך טופס "צור קשר" באתר החברה עם צילום מסך של מסך האישור. כותרת הבקשה צריכה להיות פשוטה: "בקשת הסרה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת". בגוף ההודעה - מספר הטלפון שלכם, וההצהרה שאתם מבקשים שלא לקבל יותר הודעות פרסומת.

הכלל הוא להפריד בין שתי תקופות בכתב התביעה: ההודעות שלפני בקשת ההסרה, ואלה שאחריה. עבור ההודעות שלפני - בקשו את הטווח האופייני, סביב 300-500 ש"ח להודעה. עבור אלה שאחרי - בקשו את התקרה הסטטוטורית של 1,000 ש"ח להודעה, תוך הדגשה שהחברה ידעה על אי-ההסכמה והפרה במודע.

לדוגמה, אם קיבלתם 5 הודעות לפני בקשת הסרה ועוד 3 אחריה: ניתן לבקש 1,500 ש"ח עבור הראשונות (300 × 5) ועוד 3,000 ש"ח עבור האחרונות (1,000 × 3), בסך הכל 4,500 ש"ח. הסכום הסופי שייפסק תלוי בנסיבות המקרה הספציפי - אבל ההפרדה הזו עוזרת לשופט להבין את חומרת ההפרה.

הטענה הנפוצה ביותר היא ש"בקשת ההסרה לא הגיעה בערוץ הנכון" או ש"היא נקלטה אך טרם עובדה". התשובה היא שסעיף 30א מטיל את האחריות על המפרסם להקים מנגנון הסרה זמין וברור. אם בקשת ההסרה נשלחה לאמצעי קשר רשמי של החברה - לא ניתן להתנער מאחריות.

טענה שנייה היא שמדובר ב"הודעת שירות" ולא בפרסומת. כאן צריך לבחון את תוכן ההודעה: אם היא מציעה מבצע, מעודדת רכישה או מקשרת לעמוד מכירה - זו פרסומת, גם אם נוסחה בטון של "עדכון לקוח". כותרת ההודעה לא משנה - מה שמשנה הוא התוכן.

בקהילה החינמית בפייסבוק אפשר לשאול שאלות על הודעות שממשיכות להגיע אחרי בקשת הסרה, לראות איך אחרים תיעדו את הבקשה, ולקבל רעיונות מאנשים שכבר הגישו תביעה בעצמם.